יותר נעים להאשים אחרים?

זה לא ממש קל להיות ציוני שוחר שלום וחילוני. למעשה, הרבה שנים נאמר לצופות ולצופים שמי שמעוניין בהסכמים שימנעו חללים ונפגעים מיותרים הוא כביכול בוגד שלכאורה רוצה ברעת היהודים.

ההסתה השגוייה הזו נאמרה בהתמדה מדאיגה עד שנרצח כאן, לראשונה בהיסטוריה, ראש הממשלה ששיחרר את הבירה, וזה נעשה על ידי עשב לאומני מוסת ומופרע עם כיפה.

אומנם, בתורה כתוב- לא תרצח, אבל לא כל מתחזה לצדיק כשר מבין בעיקרה. למעשה, אפשר לראות את אותה תופעה עצמה גם בהנהגה, שכן כנגד כל ראשי העידה שמתמחה בחציבת תקציבים להנאתה בעזרת קרדום קדוש כבר יש כתבי אשמה.

אולי כדאי לוותר על החופש שקיים בחיים חילוניים ולהתפרנס בישיבה ממילמולים? חוץ מזה שהתנאים מצויינים והמזומנים זורמים, כל הפגמים האישיים, החמדנות, האנוכיות חסרת ההתחשבות והפגיעה באחרים נסלחים בתוך יום אחד בשנה שבו צמים.

בנוסף, תמיד ניתן להאשים את הרב חסדו בכשלים או בחטאים במקום לקחת אחריות אישית על איך מתנהגים, שכן כולם יודעים שהכל ברצונו של השוכן במרומים.

כאמור, לחילוניות ולחילונים כנראה הרבה יותר קשה בחיים. שכן כאשר הן או הם טועים אין ברירה אלא לחוש בושה, לשלם מחירים ואפילו אין אפשרות להאשים את בורא עולם או להעלות טיעונים לשמיים.

בקיצור, מי שמעוניין לשפר את רמת החיים ולהיות פטור מאחריות אישית, מהתייצבות למילואים או מהחובה המייגעת להזיע כדי לגדל לחם לקרובות ולקרובים אולי צריך לשקול מהפך קל בסיגנון החיים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר