עשה רע, סרב לשלום, וחסלהו
ציטוט: סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו
עד כאן ציטוט שכנראה זוכה להתעלמות.
נראה שקיצוניות, התנשאות, גזענות, אטימות, חוסר התחשבות, אנוכיות, כוחנות, פלגנות, לוחמנות, אלימות, רצחנות, חמדנות, שחיתות, כזבנות, הפקרות, נכלוליות החליפו את עיקרה של תורה וחזון הציונות.
אולי אהבת הזולת, מתן כבוד, רדיפת שלום והתחשבות באחרים הם רעיונות ישנים, ערכאיים ולא מוצלחים שזוכים היום למעט פופולריות., במיוחד אצל הזדים שמסיתים לשנאה, קיצוניות וסרבנות.
האם מדינת היהודים תוותר על הרעיונות הנבונים שבכתובים? האם נאשם בשלל תיקים פליליים יביא להרס הדמוקרטיה שהקימו המייסדים, שבעיקר רצו ביטחון, שוויון ושלום עם השנים?
האם החשוד בפלילים הביא לנו שלום, רגיעה, שקט, ביטחון, רווחה והסדרים? יתכן שהחשוד אחראי לכל הכשלים הרבים, המזיקים והחמורים, או שהוא צדיק תמים ורק אחרים תמיד אשמים?
מי שטען ששוחרי שלום לכאורה מהווים סכנה קיומית לאזרחיות והאזרחים והסית עשבים שוטים שביצעו חטאים נוראים מבין בחזון המייסדים ובתורת היהודים או שכל השיקולים שלו הם בעיקר אנוכיים ואישיים?
