קיפאון ומדון הם החזון לציון?
במשך איזה חודשיים נפתליאון כבר יושב בשלטון, ועד כה נראה שהוא עבד קשה, בשיקול דעת ובזהירות למען הציבור בציון. למרבה הצער, השלטון הקודם היה מורכב מעבריינים, חשודים ונאשמים בפלילים, ולכן היה חיוני לעשות קצת סדר ונקיון.
מהפך די דרמטי התחולל בארץ בתקופה קצרה, אבל כנראה בגלל שהוא כלל מעבר ממהומה רועשת לדממה אף אחת ואחד לא שמע או שמעה. במציאות, אין הפגנות סוערות כל סוף שבוע בכיכרות ובצמתים, שוטרים אלימים כבר לא תוקפים אזרחיות ואזרחים במצוות משתף פעולה עם נאשם בפלילים, מעזה כבר לא יורים עלינו טילים כדי שנוכל להדגים לעולם מה עושה פיתוח ישראלי מדהים שמספק הגנה מצויינת למותקפים, ברחובות כבר אין פוגרומים אלימים ולינצ’ים גזעניים, האשכנזים עשו שלום עם המרוקאים, ואפילו לא הוטלו עוד שנים שלושה סגרים הרסניים.
היום החגיגה קצת התקלקלה בגלל איזה הצהרה, ובמקום להמשיך בכיוון שמייצג את חזונה של האומה ראש הממשלה גילה לפרהסיה שבתוך תוכו הוא לא ממש השתנה. אומנם, במגילה כתוב שתהייה חתירה לשלום ושוויון לתועלת כל המזרח התיכון, אבל כנראה שנפתליאון לא הבין נכון, והצהיר על שאיפתו בקיפאון שכנראה יוביל למדון ואסון.
פעם הנאשם הפלילי ניסה לתרץ ביטוי פוגעני באימרה שכנראה- קפץ לו הגן המזרחי, כאילו שהיהודים ממוצא ספרדי נוהגים בגסות או תוקפנות בעוד שהאשכנזים לכאורה מתנהלים באופן תרבותי ולא מסתבכים בפלילים, במיוחד כשהם אומרים שהמזרחיים לכאורה קופצים.
מעניין מה קרה לראש הממשלה הרעננה שעד היום נהג בממלכתיות ותבונה שקולה במהלך הטיסה הארוכה לאמריקה. למה הוא לפתע מכריז בציבור שאין לו הבנה במצעה הרשמי של המדינה? מדוע הוא סבור שאפשר לקחת בעייה בוערת ופשוט לשים אותה בהקפאה?
ציטוט:
בנט יציג לביידן גישה אסטרטגית חדשה מול אירן והבהיר: פוסל כל אפשרות לפתרון עם הפלסטינים.
לפני פגישתו עם הנשיא ביידן בוושיגטון: ראש הממשלה נפתלי בנט העניק ריאיון לניו יורק טיימס – כלי התקשורת הזר הראשון שאליו הוא מתראיין מאז שהושבע כראש ממשלה בחודש יוני. בין השאר אמר בנט שהוא מתנגד לעמדה האמריקנית המבקשת להשיג הסכם גרעין חדש ומרוכך עם אירן, והמשיך את המתקפה הישראלית נגד תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. עוד אמר בנט בריאיון כי הוא מעוניין להרחיב את ההתנחלויות בגדה המערבית, מתנגד לכוונת ביידן לפתוח מחדש את השגרירות הפלסטינית בירושלים וכן פסל אפשרות להסכם שלום עימם במהלך כהונתו.
ציטוט:
אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.
עד כאן ציטוט.
בעברית קלה, המילים- “עוד אמר בנט בריאיון כי הוא מעוניין להרחיב את ההתנחלויות בגדה המערבית, מתנגד לכוונת ביידן לפתוח מחדש את השגרירות הפלסטינית בירושלים וכן פסל אפשרות להסכם שלום עימם במהלך כהונתו” הן הפתעה, שכן אם לא תהייה לנו הסדרה כנראה שתפרוץ כאן מהומה אלימה, והדבר גם סותר את חזון המדינה, וגם מאוד מזיק לה.
מי יודע? אולי אחרי הפגישה בבית הלבן, פיצוחים, חמוצים ושתייה קלה הגישה תהייה קצת שונה? סך הכל, בלי להתחשב בידידתינו הכי גדולה יש סיכוי לא רע שנכנס לבעייה מאוד חמורה, וכל האומה גם תדע מי הביע סרבנות, מרדנות וחוסר הבנה בסיסי בעיקרי חזון המדינה.
למה ראש הממשלה הכריז על בואה של תקופה חדשה ותקווה רעננה כשעלה לטיסה, ומייד לאחר הגיעו ליעדו הוא מגלה שזו כלל לא הכוונה? יש בין שתי ההצהרות של החוגר והמפתח התאמה מלאה? כך בונים פוזה אמינה?
בעזרת השם ושיחת הבהרה קצרה יש סיכוי מסויים שראש הממשלה יבין עד מהירה שלא טוב למדינת ישראל להכנס לעימות חזיתי עם ידידתה הכי גדולה, או לבגוד בחזון האומה.
קישור למאמר ב-N12. קישור למגילת העצמאות.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר
9 thoughts on “קיפאון ומדון הם החזון לציון?”