כוחו של המוח האנושי בתוך שבב זיכרון

כוחו של המוח האנושי בתוך שבב זיכרון

מחשוב נוירומורפי, כזה המבקש לתכנן אלגוריתמים ומעגלים משולבים המחקים את מערכת העצבים של בעלי חיים, הוא אחד הענפים בעלי הפוטנציאל הרב ביותר. ובשנים האחרונות אנו מתחילים לראות את היישומים והפתרונות הראשונים.

הצעה אחת היא זו של ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית "סמסונג", שהודיעה על כוונתה לפתח שיטה "להעתיק ולהדביק" את המוח על שבב זיכרון, באמצעות מפת החיווט של הנוירונים.

מהם הכוונות של ענקית הטכנולוגיה ומי הצוות שאחראי על פיתוח הרעיון הפרובוקטיבי הזה 

הזזת מפת החיבורים העצביים בתוך שבב
הרעיון של העלאת המוח לשבב הוא ניסוי מחשבתי מלמד מאוד שישקף את זהותו של האדם.
אך ההצעה של סמסונג אינה מדברת ישירות על שמירת נפשו של אדם אך כן כדי לשמור את מפת החיבורים העצביים בתוך אותו שבב כדי להשיג כמה מהיתרונות של הדרך שבה המוח שלנו עובד.

כרגע מה שיש לנו הוא יצירה שפורסמה בכתב העת Nature Electronics עם הכותרת 'אלקטרוניקה נוירומורפית המבוססת על העתק והדבקת המוח', שפותחה על ידי דונהי חם, חברת המכון הטכנולוגי המתקדם של סמסונג (SAIT), פארק הונגקון, פרופסור מאוניברסיטת הרווארד, סונגוווווואנג, מנכ"ל Samsung SDS וקינם קים, סמנכ"ל סמסונג אלקטרוניקה.

הרעיון הוא להשתמש במערך ננו-אלקטרודה חדש שנוצר על ידי אנשי אקדמיה של החברה כדי להדביק את מפת החיבורים העצביים לרשת זיכרונות של מצב מוצק. כלומר, להעביר את המידע המגדיר את המוח שלנו לשבב, כאילו מדובר בכונן קשיח.

כפי שמתארים המפתחים, שבב זיכרון זה יקרב את תכונות המחשוב הייחודיות של המוח, וישיג חלק מיכולותיו כגון "קלות למידה, הסתגלות לסביבה, עיבוד מידע או צריכה נמוכה". מאפיינים אלה הם המגדירים את היתרון בבניית שבבים באמצעות מחשוב נוירומורפי.

על ידי הנדסה לאחור המוח, מערך זה של ננו -אלקטרודות יוזן למספר רב של נוירונים כדי להקליט את האותות החשמליים שלהם. הרעיון הוא להקליט קשרים תוך תאיים, לראות כיצד נוירונים מתחברים זה לזה, ו"להקליט "את הקשרים האלה ואז" להעתיק "אותם לשבב.

מידע זה יכול להיות "תקוע" בזיכרונות לא נדיפים כגון כונני הבזק או כונני SSD או בזיכרונות RRAM. כמובן, גודל המוח האנושי מהווה אתגר להצעה כזו.

במוח האנושי יש 100,000 מיליון של נוירונים ופי אלף קשרים סינפטיים.
המשמעות היא ששבב נוירומורפי אפשרי בכל המוח שלנו ידרוש כ -100 טריליון זכרונות (100 טריליון בעולם האנגלו-סכסון). זהו מספר שמרשים, אך לדברי סמסונג זה יתאפשר הודות לשילוב זיכרונות תלת מימד.

"החזון שאנו מציגים הוא שאפתני מאוד, אך עבודה לקראת מטרה הרואית כזו תדחוף את גבולות הבינה המלאכותית, מדעי המוח וטכנולוגיית מוליכים למחצה", מסכמת ד"ר דונהי .

בדומה לסמסונג, חברות כמו אינטל, IBM או HP משקיעות במחשוב נוירומורפי. תחום בעל פוטנציאל רב שיכול להעביר לעולם המחשבים כמה מדרכי העיבוד של המידע שיש למוח שלנו.

אליאור סרור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן