הפצת דיבה ותקשורת מוטה

הפצת דיבה ותקשורת מוטה

יש חסינות לעיתונות? מותר לה לפרסם דיברי הבל ושטות למטרות פוליטיות מתוך רשעות?

מי שסיפרה לאומה בדאגה שראש הממשלה הרעננה לכאורה גוזל כספים מהמדינה למטרות בזויות ומיותרות של אבטחה אולי תזומן קצת להזיע בערכאה אם תוגש כנגדה תביעת דיבה על הפצת מידע מטעה בכוונת תחילה. לעת עתה, זה משום מה עוד לא קרה אבל אסור לאבד תקווה.

אומנם, הייתה האשמה, הכפשה, השמצה ריקה והלבנת פנים בפרהסיה, אבל הקבלות על העבודה שנעשתה לא הוצגו למצלמה, וכנראה יוכיחו שהעלילה הייתה מרושעת, יזומה, ריקה ושגוייה.

מעניין שיש כזו דאגה רבה וטענה זעופה על הוצאות אבטחה לראש הממשלה הרעננה שהחליפה את הכנופייה עם כיתבי האשמה, אבל למרבה ההפתעה אין שום מילה לגבי ארמון מעופף שלכאורה כולל אמבטיה בגודל של בריכת שחייה, שכביכול נדרש על ידי מורשעת לקוייה לנוחותה, שלא לדבר על המקום המיוחד במטוס היקר להחריד שנועד במיוחד להוביל את הכביסה מלוכלכת של משפחת המלוכה כדי שמישהו אחר יטפל בה.

הארמון המלכותי המעופף כנראה עלה קצת יותר מאשר למלא את דרישות האבטחה של ראש הממשלה, שלגביה אין ברירה. מדוע לא שומעים מילה על הנושא הזה, שמומן על ידי הפרהסיה?

למה יש כזו אפליה? מה, אנחנו לא דמוקרטיה? מדוע יש תלונה כעוסה על הוצאות אבטחה ולא שומעים דבר לגבי בזבזנות מיותרת וכבירה שאינה באמת דרושה? יתכן שהתקשורת מוטה או לא אמינה? הדבר יעבור בשתיקה? למה?

כתבת שמדווחת בלהט משיחי וזעפני על כשל רציני אומנם נראית כלוחמת צדק ציבורי, אבל אם טענותיה במקרה או בכוונה מבוססות על מידע שיקרי, זה חלילה עשוי להזיק למצבה המשפטי והכלכלי.

ציטוט:

ואו נעמת את ממצאי תחקיר ערוץ 13 על השיפוצים בבית רה”מ (רעננה ובלפור), עם העובדות. יובאו ציטוטים מהכתבה ומולם האמת.

“ההחלטה של בנט לא לגור בבית בבלפור עלתה עד כה למדינה כ-50 מיליוני שקלים, רק על שיפוץ הבית ברעננה”. ובכן, בנט מעולם לא קיבל החלטה כזאת. הוא נאלץ להשאר ברעננה בגלל החלטה אחרת, זו שקיבלה שרה נתניהו מזמן.

תזכורת: שיפוץ המעון בבלפור הוא דרישה בטחונית ותיקה של השב”כ מלפני שנים. אלא שהגברת התנתה את פינוי בלפור לטובת השיפוץ בכך שהמדינה תשתתף קודם כל גם בשיפוץ הוילה הפרטית בקיסריה. נוהל מולה מו”מ. הושגו סיכומים במסגרתם המדינה הקצתה סכום מכובד לשיפוץ הוילה הפרטית. ואכן, השיפוץ של הוילה הפרטית קרה. מה לא קרה? פינוי בלפור. הגברת התהפכה ולא הסכימה למלא את חלקה בהסכם. מישהו אמר לה ש”מי שעוזב את בלפור לא חוזר אליו”. אז בשב”כ נאלצו לחרוק שיניים והשיפוץ, הנדרש לצרכי בטחון, המתין לחילופי שלטון.

שוב: לבנט אין קשר לעובדה שהוא לא עולה לירושלים, מהסיבה הפשוטה: בלפור כרגע לא כשיר ולא שמיש. עומד להתחיל בו שיפוץ. במאמר מוסגר: השיפוץ הזה תקוע כרגע בגלל שביתה של עובדי משרד הבטחון (שאמורים לבצע).

עכשיו הסכום: כאן כבר מדובר בשקר טהור. לצורך השיפוץ ברעננה הוקצו 15 מיליון שקלים (ולא 50). הם לא נוצלו במלואם (אני מעריך שנוצלו כ-13 וחצי מיליון). עניין פעוט נוסף: אין לבנט או למי ממשפחתו קשר כלשהו לשיפוץ הזה. מדובר בדרישות שב”כ וצרכי אבטחה ובטחון נטו.

לא נוהל שום מו”מ עם המשפחה, שאינה מעורבת. הנכס לא הושבח. הכשירו אותו לאכסן ראש ממשלה בהקשרים בטחוניים. בתחקיר התבשרנו כי בית משפט בנט בבלפור הוכרז כמעון הרשמי של ראש הממשלה ע”י היועמ”ש מנדלבליט, כאילו מדובר בגחמה משפחתית או דרישה משפחתית כלשהי, ולא כן היא: למנדלבליט לא נותרה ברירה, כי בלפור לא קיים. נאדה. לא כשיר. לא שמיש. למה? כי מש’ נתניהו לא איפשרה להכשיר אותו בזמן. לכן כרגע, בית בנט ברעננה הוא המעון הקיים היחיד. כלומר, לא בנט החליט להפוך את רעננה למעון הרשמי, אלא הנסיבות אותן יצרו קודמיו. קביעה נוספת בתחקיר: “עלות השיפוץ בבלפור מגיעה כעת ל-35 מיליון ש”ח”. ובכן, השיפוץ בבלפור טרם החל בגלל הבעיה במשרד הבטחון. כשיושלם, בנט יעבור לבלפור. מעניינות האסמכתאות:

שהוצגו: “הקבלנים אמרו לנו שהם כבר עברו את ה-45 מיליון ש”ח בשיפוץ רעננה”. האמת: ההקצאה כולה היא 15 מיליון, ועוד לא מיצו אותה. “שירותים כימיים ב-5000 ש”ח לשבוע”. האמת: כמה מאות שקלים לעמדה. סיכום: אם משפחת נתניהו היתה מסכימה לשיפוץ המעון הרשמי בבלפור במועד, נפתלי בנט היה עובד בבלפור ומצטרף למשפחתו בסופי השבוע. אגב, בבית ברעננה הותקן משרד עם אמצעי עבודת רה”מ: כספת, טלפון אדום, טלפון לווייני וכו’. זה נדרש בכל מקרה. הוצאות הבטחון ברעננה אינן 50 מיליון אלא 15 לכל היותר ואין להן שום קשר לבנט או מי מבני משפחתו. חוץ מזה, הכל נכון.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? זה קצת מוזר שיש מאמץ זדוני להפיץ לפרהסיה ידיעות שאינן מבוססות אלא על כוונה רעה. אולי תביעת דיבה עצומה בעוון הפצת מידע מוטעה ומזיק בכוונה לאומה כולה בלי עריכת בדיקה יסודית שתוודא את אמינותה של הידיעה היא דרך לתקן את הבעייה ולמנוע את הישנותה.

אין סיבה לתת מיקרופון ובמה להפצת שקרים ודיבה רעה בכוונה למטרות פוליטיקה, שכן הדבר נחשב להלבנת פנים בפרהסיה, והחטא גם נעשה ללא סיבה מבוססת ונכונה, ולכן מבחינה חוקית זו עבירה שעונש בצידה.

קישור לפרסום בטוויטר. קישור למאמר בשם- פלגנות, אחדות ויהדות. קישור למאמר בשם- שנאה אינה המלצה קדושה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “הפצת דיבה ותקשורת מוטה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן