פושע בינלאומי ודיסוננס קוגניטיבי

זה מאוד קשה, שלא לומר- משימה כמעט בילתי אפשרית, לשנות עמדה בנושאים מסוימים, כגון השתייכות פוליטית או אמונות דתיות.

ככל הנראה התופעה האנושית הזו נובעת מחששם של אנשים ונשים ששינוי עמדה עלול לאיים על היסודות הבסיסיים ביותר של תפיסת המציאות הקיומית, או חלילה לגרום למבוכה.

אחרי הכל, ההודאה בכך שגישה אחת הייתה שגויה ושאחרת עדיפה עליה, שקולה להודאה בטעות, חלילה.

פסיכיאטר יהודי עם זקן, שהיה די דעתן ולאחר שיסד ענף מדעי רענן נקבר כבר די מזמן, טען שלרוב האנשים יש אגו המונע מהם לומר דברים העלולים לפגוע בתדמיתם, בהערכתם העצמית, במעמדם או בכבודם.

ממשיכי דרכו של הרופא המפורסם המשיכו לחקור ולבדוק בני אדם. בשלב מסויים פסטינגר גילה שמשום מה קשה לאנשים להודות בטעות מביכה, אז הם פשוט מכחישים את קיומה. התופעה הזו מסבירה מדוע עובדות, נתונים, תמונות או מספרים אמינים לא ממש משפיעים על בעלי האמונה. ייתכן שהנתונים נכונים, אבל אז מתעורר דיסוננס קוגניטיבי, והוא ניזעק כדי להימנע מהבושה – והאגו מנצח.

בעברית קלה, דיסונס קוגניטיבי מסביר די בקלות, אם במקרה יש עניין בצבירת ידע, מדוע הציבור מתקשה באופן אישי להודות שהוא קצת לגמרי טעה או שגה.

במציאות שאינה אגדה, שמועה שנשתלה ורצה ברשת או בגלל איזה הפרעה חמורה שדורשת אישפוז ותרופה, כבר התגלה שעגל הזהב הוא בעצם סתם פושע בחליפה עם אנגלית טובה. למעשה, יש כנגד הנאשם שלל כיתבי אשמה, והוא גם מבוקש בעולם כפושע מלחמה. למרבה הצער, דברים הללו הם עובדה אבל בהחלט ניתן להכחישה, לשוכהה או להדחיקה

כאילו שלא די בכך, גם ידוע שהעבריין החמדן קיבל מדינה זרה המון כסף מזומן במזוודה, סירב בהתמדה לנטרל סכנה ברורה, מימן אירגון טרור רצחני שגרם לאסון נורא, ומאוד הזיק למדינה,

ללא קשר לעובדות הכואבות והמרות, לאבידות הרבות ולמשפחות השכולות, כנראה שקשה להודות שבמשך שנים העיניים היו עצומות, או שחלילה עגל זהב הכזבן, האנוכי והחמדן אחראי לשלל הבעיות. יתכן שיותר קל לחשוב הפושע סדרתי הוא צדיק תמים, וכול האחרים הם בוגדים רשעים.

כאמור, חוקרים סקרניים כבר זיהו את התופעה של דיסוננס קוגניטיבי כבר לפני הרבה שנים, אבל עד היום אנו עדיין מעדיפים לחשוב שחלילה לא טעינו. הדיסוננס הקוגניטיבי לא מרשה לנו לשנות את עמדתנו או להודות ששגינו, וזו כנראה הסיבה למצבנו,

קישור לויקיפדיה.