עיתונאות, כזבנות ותוקפנות

עיתונאות, כזבנות ותוקפנות

עיתונאית ידועה, מחומצנת וותיקה שמאוד התאמצה לפרסם מידע שגוי ממקור עלום וחסוי, שלא נבדק כראוי, מתלוננת שגמדים מרושעים לכאורה גורמים לה נזקים תדמיתיים, וסתם טוענים שהיא כביכול מסייעת לנאשם בשלל תיקים פליליים על ידי ניסיון מאומץ, שכשל, להשמיץ יריבים ברבים בלי נתונים אמינים.

עיתונאיות ועיתונאים מחוייבות ומחוייבים לדווח ביושר לצופות ולקוראים רק על דברים בדוקים, נכונים ומבוססים. למרבה הצער, פה ושם יש בתקשורת הציבורית תפוחים שלא ממש נראים תקינים, אובייקטיביים או ראויים. למרבה הצער, כל הערימה עלולה לסבול אם עיתונאית אחת היא יותר מידי בשלה, ולכן חשוב להרחיק אותה, לפחות עד שתתחייב לשוב למלא את החובות הציבוריות והאתיות הכלולות במקצועה.

ציטוט:

בשיחה הבוקר ברדיו 103 עם אראל סגל ודוד ורטהיים (האזינו לשיחה המלאה בהמשך), התייחסה חסון לעובדה שהסיפור לא טופל בשום גוף תקשורת, מלבד בתוכניתו של שרון גל ובערוץ 14, והאשימה את הקולגות באתרוג פוליטי של הממשלה. לדבריה, “תייגו אותי כביביסטית? יש משהו מאוד גזעני, מכוער ומגעיל בביטוי הזה, כאילו הם לא יכולים להיות אנשים משכילים, איכותיים וערכיים. מי מתייג אותם? איזה גמד חצר”.

עד כאן ציטוט מלא אדיבות, תרבותיות, סובלנות, מקצועיות ובגרות.

מה שבאמת מצויין בדיווח הנרגש שמעלה גיחוך קטן זה להבין שהדוברת הנסערת כבר מבינה שחבירה גלוייה לכנופיה שמעריצה עבריין סידרתי זה לא ממש משהו שיעלה את ערכה הציבורי. סך הכל, מתן עזרה לנאשם פלילי לא ממש מייצג מעשה נימוסי או מוסרי.

מה אפשר לומר? נראה שעברנו מהפך מאוד רציני מאז הדחת הנאשם הפלילי. סך הכל, שמאלני שוחר שלום ובוגדני כבר לא נחשב לכינוי גנאי נוראי, וביביסט מתחרז יפה עם פוגרומיסט, פשיסט או טרוריסט. למעשה, בגבעות עדיין יש כמה פוגרומיסטים אלימים שהם ביביסטים גאים ורעולי פנים, אבל כוחות הביטחון כבר אינם סלחניים כמו בזמן שילטון המושחתים הגזעניים.

אז מה, להיות ביביסט זו עכשיו בושה שיש להתנער מימנה? נפלא. ציונות כבר אינה קללה מבזה? הללויה. הבה נודה לשכינה שהכל ברצונה.

קישור למאמר ב-וואלה. קישור למאמר בשם- הפצת דיבה ותקשורת מוטה. קישור למאמר בשם- כזבים, שקרים ונתונים אמינים. קישור למאמר בשם- כוחה של הסתה ועיקרה של תורה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “עיתונאות, כזבנות ותוקפנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן