טביעת דיבה

טביעת דיבה

במשך הרבה שנים נכתבו דברים קצת קשים ולא ממש נעימים אודות בעלה הנואף של המורשעת עם הליקויים, וזה גם נעשה ברבים.

בהתחלה נעשה שימוש במונח- כזבן נכלולי, שכן נראה שצמד המילים הללו מסכם את אופיו של מי שכבש את הגה השילטון הלאומי לאחר הסתה שיקרית ורצח נוראי. בהמשך היה צורך לשנות את התואר המלכותי בגלל איזה סיבוך מישפטי, ומאז החל השימוש בכינוי- נאשם פלילי.

לפני שהחוק הגדיר את המעמד הרשמי, לא פעם גם נכתבו באיזה מאמר לקהל הרחב המילים- עבריין סידרתי, אבל למרבה הפלא עד היום עדיין רק יש ציפייה דרוכה לבואו של כתב תביעה בעוון הוצאת דיבה, שטרם הגיע.

משום מה, כל הכינויים המביכים שפורסמו ברבים לא הובילו את המסובך עד צוואר בשלל אישומים חמורים לתבוע את עלבונו ולדרוש פיצויים במזומנים. אולי זה המצב בגלל שהפושע מאמין שגם אחרים סתם מכפישים, משמיצים ומכזבים לצרכים אנוכיים או למען רווחים אישיים בלי יכולת לבסס את השקרים.

בעברית קלה, האמירה שהפושע הוא עבריין סידרתי, כזבן נכלולי ונואף בוגדני לא גרמה לו לטעון בזעם נעלב ששמו המפוקפק לכאורה נירמס בציבורי בזמן שהוא כביכול צח, חף, טהור, זך ונקי.

להבדיל מראש הכנופייה שכנראה יודע שאי אפשר לתבוע דיבה אם הנאמר הוא אמת לאמיתה, הפושע התוקפני והמרדני שהוא מינה לנהל את המשטרה הגיש תביעה כנגד אמירה נכונה שפורסמה. כנראה שלא יהייה ממש קשה להוכיח שהקיצונים העברייניים מבצעים פשעים מחמת היותם גזענים אלימים, אבל יתכן שהעבריין המורשע שהופקד על המשטרה לא תמיד חושב עד הסוף כשהוא ניזעק וקופץ לפעולה.

ציטוט:

בן גביר תובע את אולמרט בגין “פגיעה בשמו הטוב”

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיש לבית משפט השלום ירושלים תביעת לשון הרע בסך 750 אלף שקלים נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בגין “פגיעה בשמו הטוב”. זאת, לאחר שאולמרט אמר בראיון לטלוויזיה הטורקית בחודש דצמבר 2023: “מה שאני חושב על בן גביר וחבריו הבהרתי כבר בישראל, לא בטורקיה, בישראל מולם בצורה הקיצונית ביותר. אני אומר שהם שוחטים, שהם הורגים, הם רוצחים, הם מחבלים. אני אומר את זה על אנשי, על השרים שלי בממשלת ישראל, אני לא צריך שתזכיר לי מי הם”.

עד כאן ציטוט.

ברוך השם, בארץ כמעט אף פעם לא משעמם.

נוצר מצב מוזר שבו פושע מורשע תובע אסיר משוחרר שכבר שילם את חובו לחברה. אפשר לחשוב שמישהו בסיפור לגמרי ישר, אבל זה לא העיקר. מה שיותר משונה זה לשמוע שהעבריין הסידרתי סבור שלכאורה הייתה פגיעה בשמו הזך, הצח והנקי.

סביר שכמו במקרה הקודם בו ראש הממשלה לשעבר השמיע דיעה שדי בקלות ניתן לבדוק את נכונותה, גם בהליך המשעשע הבא הוא כנראה יכריז שדבריו הם אמת לאמיתה, וסביר שהפעם תהייה ביכולתו של עורך הדין המנוסה להביא הוכחה קבילה.

ובחזרה להעדרה של תביעה ניזעמת ומפחידה מהפושע שבראש הכנופייה: גם הטענה שקבלת כסף ממדינה זרה שציונות אינה חזונה זו אמירה די חמורה שהועלתה לעיון הפרהסייה ההמומה, שלא לדבר על הזכרת הסכנה במימון טרוריסטים שרוצים לרצוח את יושבי המדינה, אבל גם בעיקבותיה לא הגיעה תביעת דיבה. מעניין מדוע.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- יש שתיקה ואין תביעה. קישור למאמר בשם- כסף במזוודה זו בעייה. קישור למאמר בזמן ישראל. קישור למאמר בשם- הכסף בא מקטאר והסוף הפך מר. קישור לידיעה ברוטרנט.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

2 thoughts on “טביעת דיבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן