יש מדיניות של עמימות?

יש מדיניות של עמימות?

יתכן ששר האוצר מעיין יום יום בנאמר בעיתון ברשת נקודה קום, שהוא חדש ולא ממש מוכר? ממש מוזר.

ההסברים לאזרחיות ולאזרחים לגבי מה יקרה לפרסים במידה והם יחליטו להיות אובדניים הופיעו אצלנו די הרבה פעמים, אבל היום שמחנו מאוד לראות שמה שעלה בבוקר מייד שימש את כבוד השר לצרכים פוליטיים, והוא מיהר לאולפנים.

ציטוט:

ליברמן: “עימות עם איראן – שאלה של זמן, ולא הרבה זמן”

שר האוצר התארח באולפן וואלה! ואמר כי “שום מהלך דיפלומטי או הסכם לא יעצור את תכנית הגרעין האיראנית”.

ציטוט עם ציטוט:

דיווחים באיראן: מגעים מקדימים לשיחות הגרעין יתקיימו השבוע בבריסל.

משלחת של האיחוד האירופי ביקרה בסוף השבוע בטהראן, אך לא הגיעה להסכמות עם משטרו של הנשיא ראיסי. שיחות הגרעין, שנועדו להשיב את איראן וארה”ב להסכם מ-2015, הוקפאו ביוני. מקור דיפלומטי: הדרישה למפגש מקדים היא הסחת דעת ומריחת זמן.

עד כאן ציטוט, אבל סופו של הסיפור עוד לא ברור, שכן רק מחר יוצגו לפרסים כל האפשרויות, העתידיות או הסופיות.

בשלב זה, דומה שכבר אין הרבה סבלנות לנכלוליות, השתהות וכזבנות. כמובן שמותר לאיראנים לנסות לרמות, אבל יהייה יפה ותרבותי להסביר להם בסבלנות דיפלומית אדיבה מה עומד לקרות.

מה המסקנה מהציטוטים? לעיתונאים מותר להשמיע הגיגים דעתניים או פירושים, אבל כשאומרים את אותם דברים שרים בכירים הדבר מקבל הרבה יותר תשומת לב, וזה מרשים.

עוד ציטוט:

למרבה הצער, קיצונים אלימים ולוחמניים השתלטו בשנוות השיבעים על איראן, ומאז אין שקט בעולם וגם כאן.

בשנים האחרונות, אחרי שמימנו, אימנו וביצעו המון פעולות זדוניות, מזיקות ופוגעניות, ההנהגה הפרסית שואפת לגדולות, ומתאמצת לבנות אמצעים מסוכנים כדי לאיים בהם על מדינות שכנות ומעצמות.

בדרך כלל, בהתחלה מנסים לפייס ולהסתדר עם קיצונים עצבניים בעזרת דיונים, תחנונים, הסברים הגיוניים והסכמים, אבל ההיסטוריה המשעממת מראה למתעניינות ולמתעניינים בה די בבירור שניירות ודיבורים מנומסים לא עוצרים ביריונים שאפתניים ואלימים.

למעשה, השפה היחידה שפושעים תוקפניים ושאפתניים מבינים זה כוח, ובעזרת השם, יש לנו, לאירופים ולאמריקאים מספיק אמצעים יעילים כדי לנטרל איומים חוצפניים תוך יום או יומיים.

בעיברית קלה, ביריונים לא ממש מתרשמים מדיבורים, אבל זה מנומס לנסות להסביר להם שעתידם כרגע לא לגמרי ברור. או שהם ישבו, לא יצאו אלא לשירותים ויעלו עשן לבן עד שיהיו הסכמים, או שכנראה יעלו עננים אחרים וחלילה לא ישארו באיראן הרבה פרסים.

עד כאן ציטוט מעורר עליזות.

לא בטוח שראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ חושבים שזה נחוץ, אבל ליברמן כנראה החליט שזה רעיון נבון לחשוף תוכניות מבצעיות לאוייב, ולהוציא הודעה מזעזעת שכנראה תגרום למשטר האיראני לחוש קצת לחוץ.

חלילה, הכרזת שר האוצר אודות זמנם הקצר תספק איראנים סיבה מצויינת להתלונן באו”ם ולספר שהם חשים מאויימים, וליברמן כנראה יאלץ לספק הסברים מדוע הוא החליט על דעת עצמו ומקריאה בעיתונים שדברים עמומים צריכים להיות חשופים.

מצד שני, אם הדברים שהושמעו נעשו בידיעת הממונים, הרי שעכשיו המסרים יותר ברורים, ואין לנו צורך להמשיך לספק הסברים.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- לבינתיים איראן עדיין כאן. קישור למאמר בשם- מריחת זמן וענני עשן לבן. קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- כל האופציות ועוד כמה אפשרויות. קישור למאמר בשם- ביקור מדיני ודיון רציני. קישור מאמר בשם- זה נימוסי להתריע לפני צעד סופני. קישור למאמר בשם- לפעמים אמצעים נוראים נעשים כשרים. קישור למאמר בשם- מותר לקום על הקמים.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

4 thoughts on “יש מדיניות של עמימות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן