הנאשם גרם סיכון לעם

הנאשם גרם סיכון לעם

חלילה, טהראן לא תתרשם משפע ההסברים הדיפלומטיים המנומסים והממושכים, שאיפתם לעימות גלוי עלולה להתגשם. מי יודע? אולי אללה ירחם על מי שהתלהם, תקף, פגע, זמם ואיים.

נראה מה יקרה. סך הכל, ההיסטוריה המעגלית והמשעממת לא עוצרת, הפנקס עם החשבון פתוח, היד רושמת, ואצל רוב האומות ששורדות מהמורות העלילה המעניינת אפילו נמשכת.

ציטוט:

ראש המוסד: "לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני"

דוד ברנע אמר את הדברים בטקס מצטייני הארגון, אותו קיבלו 12 מאנשיו. ברקע החזרה לשיחות על הסכם הגרעין וכן דיבורים על תקיפה אפשרית אמר ברנע: "איראן מתנהלת בטרור אותו אנו בולמים יום-יום בכל רחבי העולם". בנט שנכח גם בטקס אמר: יודע שתעמדו במשימות שעומדות בפניכם

עד כאן ציטוט שכנראה נאמר ברצינות, בנחשות ומתוך אחריות.

המושלים האיראנים טוענים כבר שנים שאנחנו לכאורה שטניים ושהאמריקאים אפילו יותר גרועים, מפחידים וגדולים. במציאות בכלל אין לנו גבולות משותפים או סיבה טובה לסיכסוכים, אבל הפרסים המהפכניים כנראה רצו לאחד את העם בעזרת שנאה, כמו שנוכלים מזיקים בדרך כלל עושים, אז הם התחילו להסית, להכפיש ולהשמיץ את היהודים, שידועים בעולם כקורבנות נוחים ומוכרים.

רק בעייה אחת קטנה יש עם השאיפות והמזימות של הפרסים, והיא שקצת נמאס לנו להיות הקורבנות התמידיים, הצלובים והשרופים בכל פעם שקם איזה עם ומאבד את אנושיותו הזמנית לצרכים פוליטיים.

במילים אחרות, צאצאי וצאצאיות הכבשים הצייתניות, הנרדפות והשחוטות כבר לא ישבו בשקט כנוע אם יצוצו סכנות וזאבים יארגנו להקות, וספק אם החוצפנים הישראליים שוב יעלו בצייתנות על הקרונות, שכן אנו מעדיפים לחיות.

כנראה שמסיבה זאת, או סתם בגלל שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, נאלצנו לוודא יש ביכולתנו להגן על עצמנו.

לצורך העניין הלאומי שהוא די חיוני בא ציוני פעלתני ושקדני אחד ובנה במצוות מייסד המדינה איזה מפעל תעשייתי באיזור מדברי, וציוני שני התעקש לפתח מערכת שתשמור לנו על המרחב האווירי באופן די מפליא. למעשה, אפילו הצבא האמריקני מאוד שמח בפיתוח הישראלי.

כנראה שהבדים שאנו מייצרים באיזה מפעל טקסטיל זניח הם מאיכות די טובה, שכן לפי מקורות זרים כששמים אותם על טיל שעף רחוק מהרגיל השילוב הוא די מדוייק, הרסני וקצת מבהיל.

לסיכום, הרבה שנים הנהיג אותנו עבריין סדרתי ונכלולי שדיבר הרבה על איום קיומי תמידי וטורדני, אבל במשמרת שלו חששות ודאגות הפכו לסיכון אמיתי. אז מה? בנאומים, ציורים ובדיבורים מנטרלים סיכון לאומי? מי לא פעל באופן נחרץ במשך שנים רבות אלא בעיקר הסתפק בנאומים מעל במות? חוץ מזה, לגנוב ארכיונים ישנים בלילות ואז להתגאות בכך מעל במות מוארות בעצם לא פותר שום בעיות.

למרבה הצער, עולה חשש שלא רק אישור מכירת צוללת מסוכנות למדינות שעלולות להפוך ליריבות בעבור עמלות שמנות מחייב ועדות שחוקרות, אלא שגם הזנחת ביטחון המדינה והימנעות מפעולה שתמנע סכנה תחייב בדיקה מעמיקה.

ללא קשר למה שהוזנח, הופקר או לא נעשה שנה אחר שנה, מדינת ישראל החליפה לאחרונה הנהגה מושחתת בטובה, ראויה ואחראית מימנה, והיא לא תהסס להגן על שלומה, ביטחונה וקיומה, אפילו אם המחיר שהאוייבים ישלמו יהייה איום ונורא.

ברצונה של השכינה, לא תבוא לעולם עוד שואה, שזו חוויה מאוד לא נעימה אפילו אם הפעם היא תסתיים בשנייה מבהיקה. דומה שלפי תורה עדיפה הסדרה יעילה. מצד שני, אישית יש לנו מעט מאוד שליטה במה שמתרחש באיראן הרחוקה שגורלה הרעוע כרגע בידיה, או אפילו השפעה משמעותית על התוכנית היקומית הגדולה.

קבלה היא חוכמה יהודית עתיקה. החרדים הרגועים משוכנעים שהכל ברצונו והכל לטובה. למה שבא המאמינים אומרים ברוך הבא, ועל מה שנעלם המאמינות אומרות תודה רבה. בצורה זו אין חרטה, תמיהה, תלונה, צער, פליאה, טרוניה או געגוע אלא רק השלמה שלווה, והכל כשורה. אמונה היא המצאה מאוד יעילה.

ללא קשר, בתורה שלנו כתוב הקם להורגך השכם להורגו, ואת זה לא עושים בעזרת תפילה זכה. למעשה, חלוצים וחלוצות הקימו לנו את המדינה, לא תחינה או קינה מלאת תקווה שאין מעשה בצידה. בצורה דומה, השכינה כנראה תסייע למי שמשכים בגבורה נחושה וקם עירני וממוקד במטרה להגן על האומה.

במשך שנים רבות ההנהגה המהפכנית באיראן סתם צעקה וזעקה שאנו לכאורה השטן הקטן ואמריקה היא כביכול השטן הגדול. מי יודע? אולי בעזרת סרבנותם, תוקפנותם ומרדנותם תתגשם משאלתם וסוף סוף תהייה הצדקה לחרדתם?

קישור למאמר בשם- מי אשם? קישור למאמר בשם- סוף סוף השטן הגדול דיבר בקול. קישור למאמר בשם- לאיראן אין הרבה זמן. קישור למאמר בשם- סיבה לדאגה. קישור למאמר בשם- הנאשם הפלילי גרם לסיכון לאומי

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

5 thoughts on “הנאשם גרם סיכון לעם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן