כנראה שהנשיא האמריקאי הוא ציוני

יבורכו מבקשי ורודפי השלום, שכן הם שליחיו של השוכן במרום. עיקרה של תורה אינה שנאה או הסתה לאיבה אלא מתן כבוד לבריאה.

חוץ מזה, שוויון, ביטחון והסדרה בשכונה הם חזון האומה שכבר מספיק סבלה. מי שבגלל הסתה לשנאה לא מאמין או מאמינה מוזמן ומוזמנת לעיין במגילה שהקימה את המדינה.

ציטוט:

ביידן ציטט מדבריו של לפיד: “פתרון שתי המדינות הוא הדבר הנכון לישראל”

ראש האופוזיציה תקף את רה”מ ונאומו בעצרת הכללית של האו”ם: “לפיד מחזיר את הפלסטינים לקידמת הבמה העולמית ומכניס את ישראל ישר לתוך הבור הפלסטיני. הוא מסכן את עתידנו וקיומנו גם בנושא הפלסטיני וגם בנושא איראן” • שגריר ארה”ב בישראל: “נאום אמיץ” • חה”כ תומא-סלימאן מחד”ש-תע”ל: “שכנעת אותי: מגיע לך אוסקר!”

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? הנאום היה מרגש, כן, אמיתי, מציאותי ונהדר. מה הפלא שאפילו נשיא ארצות הברית אהב את מה שיאיר אמר?

בעבר, הכזבן הנכלולי שהפך עצמו לנאשם פלילי סיפר בציבורי שהוא לכאורה תומך בפתרון מדיני, אבל עכשיו הוא מנסה לספר שמה שהוא הציע בפומבי בעצם כלל לא היה רציני.

קצת משעשע לראות את העבריין הסידרתי מתאמץ לזרוע חרדה, בהלה ופחד קיומי אחרי שראש הממשלה הסביר את עיקרי החזון הציוני.

אם שלום הוא לכאורה סיכון לאומי, למה הנאשם הפלילי עצמו תמך ברעיון הזה בציבורי? האם הוא סתם טעה בפירוש הכתוב במגילה, מתקשה בהבנת הנקרא או רק שיקר בכוונה?

ללא קשר לעבריין הכזבני וגורלו המשפטי, ישראל היא דמוקרטיה שוחרת שלום, וזה אומר חתירה להסדר אזורי, ולא טיפוח איזה תוכנית מרדנית, סרבנית, גזענית וכוחנית לחורבן שלישי.

הנשיא האמריקני תומך בפתרון הסיכסוך הישראלי-ערבי, וזה נהדר. אפשר לחשוב שהוא דמוקרט ציוני.
גם הרצל, בן גוריון ואפילו האל העליון המליצו על בקשת שלום, ולכן לא ממש ברור מדוע הנאשם הפלילי כל כך מתאמץ להתנגד למה שהוא בעצם החזון הלאומי.

מי יודע? אולי הכזבן הנכלולי קצת חרדתי או סתם סובל מאיום קיומי תמידי לצורך פוליטי.

קישור למאמר ב- N12. קישור למאמר בשם-הנדסת תודעה והחזון להסדרה. קישור למאמר בשם- חזון הנביאים וקיצונים הרסניים. קישור למאמר בשם- סכנה לדמוקרטיה. קישור למאמר בשם- מי הביא גזען שקרן ומסוכן למשכן? קישור למאמר בשם- למה רשעים גזעניים מתחזים ליהודים? קישור למאמר בשם- לא נשענים או בוגדים אלא משתפים.