המלחמה בשנאה חשובה לקהילה

באשמת היהודים רוב בני התרבות סבורים שיש אלוהים, שחשוב להיות אנושיים ושאסור לפגוע באחרים.

למרבה הצער, אנשים שמנסים להיות מתחשבים, אנושייים ומוסריים מאוד מעצבנים את אלה שמעדיפים להיות אלימים או רצחניים. כנראה שזה המצב בשל המגבלה המומלצת בתורה לגבי הפגנת רגשות אישיים אלימים ודחפים בלתי נשלטים.

כל שלושת הדתות שמאמינות באלוהים אוסרות על גרימת נזק לאחרים. היהודים מצווים לנהוג בזולתים בכבוד, כאילו שהאחר זה הם עצמם. רק על מזיקים מסוכנים מותר לקום לנטרל איומים ללא רחמים, וזה למען קדושת החיים.

קצת קשה לעם הנבחר לשאת במשך אלפי שנים את המסר שמשה הביא לנו מההר. למעשה, גורלנו הלאומי קצת מר, ומידי פעם אנו מקוננים על הנזק הנורא שנגרם לנו שוב, כמו בעבר.

במשך השנים קמו לנו הרבה שונאים ואוייבים, וזה מראה שלא כולם באמת מבינים בכתובים הקדושים. המוני יהודים טובים סבלו מאוד או עלו למרומים בגלל האמונה שאסור לפגוע באחרים, אלא אם מתגוננים.

את הקרבות המצערים, הניצחונות המפוארים, החורבנות הכואבים או הבסת השונאים אנו מתארים לילדים בחגים ואוכלים דברים טעימים. במילים אחרות, בתום העימותים היהודים נשארים לשיר על ניסים, והזדים הרשעים הופכים לסיפורים.

אולי חשוב להזכיר למאמינים שאינם עבריים שעיקר המסר גם אצלם בכתובים אוסר על פגיעה יזומה באחרים.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- נערה שטופת שנאה אלימה. קישור למאמר בשם- כמו היסטוריה, גם הסתה חוזרת על עצמה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.