השמירה בוטלה?

למרבה הצער, האומה שכבר מספיק סבלה עדיין נאלצת לחיות על חרבה החדה, וזאת בגלל שלכנופייה העבריינית שבשררה אין ממש רצון ולהגשים את חזון המדינה. .

במשך תקופה מאוד ארוכה כל שומרי הסף שלנו איפשרו לנאשם בשלל כיתבי אשמה לשמש בתפקיד ציבורי רב השפעה, וזה מעורר קצת תמיהה. האם יש למגני הדמוקטיה חיבה לפשע סידרתי או שזה קרה בגלל איומים וסחיטה?

כבוד השופטת חיות הכשירה שרץ כזבני ונכלולי עם אישום פלילי לשמש בתפקיד ציבורי בתנאי שלא יעסוק בעייינו המשפטי. להגנתה היא פעם טענה שההחלטה התקבלה פה אחד, אבל שופט אמיץ הודיע שנעשה כשל מוסרי נוראי, וזה קצת סותר באופן משמעותי את מה שהיא אמרה בציבורי.

מייד לאחר שחיות איפשרה לעבריין לנהל את המדינה, הפושע הכזבני הזדרז להעביר חוק שמונע את הדחתו מהשררה, אבל הפרת הסכם חתום והימצאות בניגוד עיניינים שזועק לרקיע לא ממש גרמה לשופטת הנכבדה להשמיע את קולה.

היחיד שהסביר ביושר את פשר הדבר ואמר שנעשה כשל מוסרי נוראי היה כבוד השופט מזוז, אבל משום מה זמן קצר לאחר זאת הוא עזב את המבצר, אפילו שהשכר שם נהדר.

נשיא מכובד וממלכתי שלוש פעמים נתן לנאשם פלילי, שגם חשוד בבגידה בביטחון הלאומי, לנהל את החזון הציוני, וזה קצת מפליא.

ציטוט:

ריבלין הונה את גנץ ששילם מחיר עצום. אתם עדיין סומכים על הנשיא?

עד כאן ציטוט.

הנשיא הרצוג השני מנסה להיות אחראי ולכן מתאמץ ככל יכולתו לקדם הידברות בין פושע סידרתי לבין מחנה דמוקרטי שכן מאמין בחזון הלאומי.

צד אחד רוצה דיקטטורה שתמלט פושע נכלולי מהרשעה והשני מעדיף דמוקרטיה, אבל מי יודע? אולי תהייה הסכמה, אחווה ופשרה לאחר המאמץ הרציני.

במציאות, יתכן שלעשות עסקים עם פושעים או להאמין לעבריינים סידרתיים זו טעות.

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- מי ידע שהעבריין הוא פושע? קישור למאמר בשם- סחיטה כשרה או אהדה לפשע? קישור למאמר בשם- יש שפוטים בירושלים? קישור למאמר בשם- הצבעה במליאה תפתור את הבעייה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר