בגידה בכתובה, בשבועה ובמדינה

בגידה בכתובה, בשבועה ובמדינה

הסחה היא פעולה שנועדה להסיט את תשומת הלב ממשהו שמעדיף להסתתר למקום אחר, ובכך להתחמק מבעייה של חשיפה או הענשה.

בפוליטיקה יש המכנים את השיטה- הנדסת תודעה, והיא בדרך כלל משתמשת בליבוי חרדה ובהסתה לשנאה כדי להשכיח צרה ולכוון את הזרקור למטרה חדשה, לא חשוב מה.

יש כל מיני דרכים לבצע סיחרורים מרהיבים שיגרמו לצופות ולצופים ריגושים חדשים, והתרגיל הזה אמור להשכיח סודות אפלים, בעייתיים או פליליים. לתינוקות בוכיים מנפנפים בצעצועים מעניינים, ולאזרחיות ולאזרחים האחראים מראים או יוזמים כל מיני ריגושים מסוגים שונים כדי שאולי ישכחו הכשלים המרכזיים.

המשך הלוחמה בעזה החרבה, הרעבת האוכלוסייה העקורה וגרימת סיבוך משפטי למדינה כולה, ריב יזום ומיותר עם אמריקה שמספקת המון עזרה, איומים לעלות להר הבית או להגביל מתפללים בחג מוסלמי קדוש ללא סיבה טובה, ולאחרונה גם ביצוע תקיפה חצופה בסוריה ללא התייעצות עם ידידתנו הכי גדולה, כל אלה מייצגים ניסיונות נואשים להנדסת תודעה.

סביר שהדבר שהכי מפחיד את הפושע המסובך עד צוואר בכיתבי אשמה זו תגובתה של הפרהסייה להבנה שהוא לכאורה לקח כסף מקטאר ולא רק אישר להעביר מיליונים רבים לטרוריסטים רצחניים בעזה שפתחו עלינו במתקפה מזוויעה.

משמעות הגילוי שיצא לראשונה בעיתון מכובד ומוכר באיטליה היא שהפושע הסידרתי המסובך עד צוואר בשלל כיתבי אשמה לכאורה בגד בביטחון המדינה בעבור כסף במיזוודה.

למרבה הפלא, כבר כמה מאמרים פורסמו לציבור אודות הגילוי המזעזע, ולמערכת עדיין לא הגיעה תביעת דיבה זועמת ומפחידה מההנהלה שהואשמה. מעניין למה.

בדרך כלל אי אפשר לזכות בתביעות דיבה יקרות אם הנתבעים מראים בערכאות שהדברים שפורסמו הם מבוססים על עובדות, ואולי בגלל זה לא הגיעו למערכת אישומים, זימונים ודרישה נזעמת לפיצויים בהמון מזומנים במיזוודות.

ההפגנות בעד שימור הדמוקרטיה ומתן כבוד לחוקיה, המחאות האזרחיות הנרחבות והזועמות בעד הסדרה והשבת החטופות ונחטופים למשפחה, כל אלה נראה מהווים התחלה והקדמה למה שבא.

כשיתברר לפרהסייה המרומה והשדודה שפרט למדון וליגון יש בעייה יותר גדולה שהיא בגידה בביטחון ציון בעבור ממון הדבר כנראה ישנה את התנהגות ההמון. סביר שהדבר גם ישנה את הטון.

מה הפלא שהפושע מיהר לזמן אליו את ראש השב”כ כדי שינסה להרגיע? כנראה שכבר ברור לו שבגידה בעבור כסף במיזוודה ואחריות לאסון לאומי נורא הם דברים שקצת יעצבנו את תושבות ותושבי המדינה.

למרבה המזל, איננו מהפכנים צרפתיים עם קילשונים אלא דמוקרטים נאורים. בכיכר המרכזית לא יוצבו מכשירים כירורגים עתיקים לקול מצהלות ההמונים. בארץ שולטים חוקים, ומורשעים זוכים אצלנו לתאים נוחים, מזונות טעימים וטיפולים רפואיים כדי שיאריכו ימים.

הערה אחרונה: את התמונה המזוייפת וההזוייה שלחה למערכת כתבתנו בינה, שהיא רק מכונה ולכן אי אפשר להאמין לה. במציאות, הפושע קיבל בבית כמה נשיכות מהכלבה החביבה, הנאמנה והיפה, ולכן בטח הוא חש חשש ורתיעה מקירבה להולכים על ארבע, כך שכלל לא בטוח שהוא היה מעז לטפס על חייה מפחידה גם בעבור תמונה יפה עם דגל המדינה.

קישור למאמר בשם- כסף במיזוודה זו בעייה. קישור למאמר בשם- יש חרדה אבל לא בטוח שיש הצדקה. קישור למאמר בשם- הכסף בא מקטאר והסוף הפך מר. קישור למאמר בשם- פושע פלילי גרם לסיבוך בינלאומי. קישור למאמר בשם- בגידה סידרתית בכתובה ובמדינה. קישור למאמר בשם- הפושע והלקוייה מזיקים למדינה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן