חרדה קיומית זו בעייה משפחתית

חרדה קיומית זו בעייה משפחתית

והרי הודעה חשובה שאולי תמנע בהלה אצל חברי המשפחה הלקוייה שהסתבכו בערכאה ולכאורה סובלים מפחד רדיפה:

הפושע הסידרתי שבגד בשבועת הנאמנות שניתנה והסתבך באחריות לאסון נורא ובשלל כיתבי אשמה אינו אוייב האומה, ואין שום צורך להשמיע כנגדו הסתה פרועה או חלילה ללבות איבה אלימה ומפחידה.

המסכן הרהבתן, ההססן והשאפתן פשוט לא שולט ביצרו בגבורה, וגם מציית בהכנעה למורשעת לקוייה, כנראה בגלל חרדה.

מה זה אשמתו שאין לו חוט שידרה אלא כשהוא ניצב מאופר, צבוע ונרגש אל מול מצלמה כדי לכזב לפרהסיה כמו מוכר רהיטים משכנע?

הנזק שהוא גורם לדמוקרטיה במודע נעשה למטרות אנוכיות ומתוך בהלה קיומית עזה, אבל חלילה לא מתוך שנאה לאומה שכבר מספיק סבלה. הפושע החמדן בעיקר רוצה אהבה, הערצה והערכה, ולכן מה שקורה לאחרונה כנראה מאוד מטריד את שלוותחו, שנעלמה.

טוב שאין בארץ צעדות עם ארונות שחורים, חבלי תלייה מפחידים או איורים מזעזעים בהם מודפסת דמותו של ראש הכנופייה במדים של החמאס כשהוא מעביר להם מזומנים והם יורים עלינו טילים.

במציאות שאינה לקוייה, אחוזת בעתה ומוכת אימה, הציבור לא מאיים על הפושע בשום צורה אלא מבקש לשמור על הדמוקרטיה ולהגשים את חזון המדינה לשיוויון והסדרה. דגלים, מיצגים ואזרחים קולניים אינם איומים קיומיים. למה הפושע משסה בהם שוטרים אלימים?

הקהל הזועם והכאוב לא משמיע איומים, לא תוקף שוטרים, לא מבעיר משרדים ממשלתיים, ולא מסרב לשרת במילואים או להטיס מטוסים.

הישראלים שכן עובדים, משרתים, תורמים ומשלמים מיסים אפילו לא מאיימים לעזוב את הארץ בגלל שהם משתמטים וסחטנים שאוהבים לקבל תקציבים בלי לגדל ביכורים.

סביר שלחברי משפחת הפשע יש בשנה האחרונה תחושה שהעם כבר לא אוהב אותם או אפילו חש כלפיהם חיבה. מה אפשר לומר? כנראה שיש להרגשה הזו סיבה טובה.

מצד שני, אין שום איום ממשי לפגוע בפושע באופן אישי. סך הכל, רוב העם הוא דמוקרטי, שומר חוק ומוסרי. אם חלילה יש עשבים שוטים ומסוכנים בארץ הם בדרך כלל מגיחים מהצד הקיצוני, המרדני והעברייני.

הערה אחרונה: את האיור המזוייף שלחה למערכת כתבתנו בינה, שהיא בעצם רק מכונה נטולת דיעה. במציאות, הפושע לא חי במערב הפרוע אלא במזרח התיכון הרגוע. חוץ מזה, בציור הוא נראה מצויין אבל במציאות קפצה עליו הזיקנה.

קישור למאמר בשם- כסף במיזוודה זו בעייה. קישור למאמר בשם- הכסף בא מקטאר והסוף הפך מר. קישור למאמר בשם- בגידה סידרתית בכתובה ובמדינה. קישור למאמר בשם- הפושע והלקוייה מזיקים למדינה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

מערכת העיתון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן