התיקווה שפעם תבוא תשובה

התיקווה שפעם תבוא תשובה

המחשבה שאולי בסוף תבוא לנו תשובה, שיתכן ויש משמעות לחוויה או שקיימת איזה כוונה עלומה כנראה נותנת לנו קצת תיקווה והשראה בזמן המסע.

לא ביקשנו לבוא לעולם, ובעצם כלל לא ידענו שהוא אפילו קיים. עכשיו אנו כאן, אבל זה כנראה רק לכמה זמן. אז מה עושים? מנסים להשאיר את הראש מעל הגלים, מפרפרים לכיוונים שנראים עדיפים, נסחפים, דואגים או מקווים.

החיים דומים למסע בנהר על גלים, והם עולים, יורדים, מטלטלים, זורמים ונרגעים. ככה זה בחיים, והדבר לא תלוי במה שאנו רוצים או מעדיפים.

במציאות, סביר שלעולם לא נדע את התשובה לשאלה- למה?, וכנראה שזו הסיבה שהחוכמה העתיקה שלנו נקראת- קבלה. חוץ מזה, המאמינים משוכנעים שיכולת לדעת הכל שמורה רק לשכינה, ותפקידנו הוא לקבל את רצונה באהבה חסרת טרונייה. מתן כבוד לאחרים והתחשבות בזולת הוא עיקרה של תורה, וכנראה שהשאר לכאורה תלוי ברצון השוכן ברקיע.

סיפור מסופוטמי עתיק שאברהם הכניס לנו לעלילה, שאומנם החלה בגולה לפני ההגירה, מדווח שאיוב האומלל קיבל תשובה דומה לקושייה, ואפילו סוקרטס הפלספן היווני הגיע למסקנה דומה. יתכן שהתשובה היחידה לשאלה- למה היא- ככה.

למרבה הצער, אדם אבינו וחווה אימנו אולי נגסו בפרי האסור מחוסר בינה או מתוך סקרנות תמימה, אבל כנראה שלא זללו יותר מטעימה קטנה. סך הכל, עד היום יש הרבה יותר לא נודע מאשר ידוע, וממש כבעבר הדבר הזה מעורר בנו קצת חרדה קיומית מתמידה.

כשיש אמונה באיזה גירסה שמסבירה את השאלה לגבי הבלתי נודע יש ירידה ברמת הדאגה, וניתן לקבל הכל כאילו הוא חלק מסיפור עלילה שנקבע למעלה בהנהלה. יתכן שבגלל זה החרדים שלווים, נינוחים ורגועים.

אפשר לשלוט בדרך בה אנו נוהגים בעצמנו ובאחרים, ומאוד חשוב לקיים את עיקר הציווים כדי לאפשר חיי קהילה תקינים ותרבותיים. מצד שני, גם אם נתעמק ונלמד ביסודיות נחושה בכל ימי החול אין שום סיכוי שאי פעם נבין הכל. כאמור, זו כנראה יכולת שרק יש לכל יכול.

אפשר להמשיך במסע תוך התחשבות בעיקרה של תורה גם בלי לדעת מה בדיוק קורה בכל הסביבה ולאן תוביל הדרך הארוכה.

ניתן לצעוד בשמחה, להביט לצדדים ולהפנים את החווייה. יש ימים יפים אבל לפעמים הגלים מלוחים, קרים וסוערים. אם אי אפשר לעשות תיקונים צריך לנסות לקבל את הדברים בלי לשאול- למה, שכן יש שאלות שגם אם התשובה תוסבר לנו ימים רבים, רק נגלה שאיננו מבינים.

קישור לנעימה בשם- שכשנבוא. קישור למאמר בשם- למה? ככה.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס, עד שנת 2014. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

4 thoughts on “התיקווה שפעם תבוא תשובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן