אין הרבה אהדה לבגידה

אין הרבה אהדה לבגידה

הפושע הסידרתי הוא מומחה בגרימת נזקים למחנה הפוליטי השני. חבל שהוא לא מפנה את כישוריו המופלאים בתעלולים זדוניים לעבר האוייב החיצוני שכן הדבר גורם לנו סיכון ביטחוני.

לצורך העניין ומחמת טיבעו הבוגדני של הכזבן העבריין, לא ממש חשוב לו שפוליטיקאים שאפתניים ופוליטיקאיות בעלות חלומות נשרפים ונשרפות לאחר שהם בוגדים ובוגדות בעבורו למען הבטחות שלא מתגשמות.

ציטוט:

סקר: סער צונח אל מתחת לאחוז החסימה; האופוזיציה מתחזקת.

שבועיים לאחר פיצולה מ”המחנה הממלכתי”, תקווה חדשה מקבלת 2.7% תמיכה בלבד. שתי המפלגות הנוספות שנחלשות הן המחנה הממלכתי והליכוד – שעל חשבונן מקבלות מנדט יש עתיד, ישראל ביתנו, עוצמה יהודית, מרצ והציונות הדתית.

עד כאן ציטוט.

אולי סילמן קיבלה איזה מישרה, אבל כולם בעיקר זוכרים את בגידתה, חוסר אמינותה ועלילותיה לגבי תקיפה שאולי לא באמת התרחשה אלא בדימיונה.

יתכן שאורלי, שבגדה במפלגת העבודה ובהתחייבותה לחבירה, נותרה צעירה ונאה, אבל האומה ראתה אותה נועצת סכין בגבו של הציוני שניסה לקדם אותה בכוונה להדגים אחדות לאומה ולחבר בין שבטיה.

ללא קשר להיסטוריה כנראה שמי שהיה הרבה שנים חבר בכיר בכנופייה חש צורך עז לשוב הבייתה בעבור איזה בהבטחה שמעל קיומה מרחף סימן שאלה בגלל כיתבי האשמה.

נו, טוב. לרשימת המרומים והמרומות שקיבלו הבטחות נוצצות ונחלו אכזבות מרות אפשר להוסיף עורך דין שאפתן, שמשום מה האמין לכזבן שהוא עבריין סידרתי מסוכן.

קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- השם עושה רושם. קישור למאמר בשם: בוגדים אינם שותפים אמינים. קישור למאמר בשם- המחנה לא מתפרק אם בוגד עורק. קישור למאמר בשם- עורך דין יודע שסיוע לפשע זו עבירה? קישור למאמר בשם- שאיפות אישיות והצהרות סותרות. קישור למאמר בשם- מי שבמומו לא פוסל מסייע לנוכל.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.

דר' רון קראוס

בהכשרתו דר' רון קראוס, יליד 1961, הוא פסיכולוג קליני מומחה עם רישיון בארץ ובארה"ב. רון כתב שני ספרים בנושא טיפול נפשי ברשת בהוצאה האקדמית אלסוויר, ונבחר לנשיא האגודה הבינלאומית לבריאות נפש ברשת לשנים 2003-4, הוא העורך של הקוד האתי לטיפול ברשת, כתב טור שבועי בידיעות אמריקה, במדור ניו ג'רזי, למשך שנתיים. פרסם 4999 מאמרים בבלוג בשם- תיקון עולם בקפה נקודה דה מרקר, שנסגר, ולימד 15 שנה עד שנת 2014 באוניברסיטת פיירלי דיקינסון, במטרופוליטן קמפוס ליד ניו יורק. דר' קראוס שב ארצה עם משפחתו כדי להיות קרוב לאמו ואחיו, ז"ל. היום הוא עובד עם משפחות שכולות בעבור משרד הביטחון, ובזמנו הפנוי עורך את עיתון ברשת נקודה קום

One thought on “אין הרבה אהדה לבגידה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן